מבוא
לאחר הרפורמה אשר נערכה בחוקי ותקנות מס הכנסה נכתבו מאמרי מלומדים רבים אודות ההזדמנויות העסקיות אשר אבדו מחד ועל אלה אשר צצו תחתיהן מאידך.
בתקופת החודשים האחרונים נקרו על דרכו של כותב שורות אלה מספר סוגיות אשר הועלו ע"י חברות ישראליות, מהן עולה כי לבד משיקולי המס החשובים וכבדי המשקל ככל שיהיו, ישנו מערך שיקולים שלם אשר עומד בפני החברה בבואה להחליט כיצד לנהל עסקיה, היכן ובאיזה אופן להתאגד.
שיקולים אלה יש וישליכו על המשך התפתחותה של החברה הן מבחינת שווקי היעד, פלחי השוק בהן תתפוס חלק וכיוב' השלכות הרות גורל.
קפריסין לקראת כניסה לאיחוד האירופי:
לקראת הצטרפותה של קפריסין לאיחוד האירופי לקראת אמצע שנת 2004 והשינויים המבניים כתוצאה מהצטרפות זו נקראת הזדמנות עסקית לחברות בכלל ולחברות ישראליות בפרט.
השינויים:
מחד חדלה קפריסין להיות "מקלט מס" ומאידך הופכת יעד לגיטימי להתאגדות עם שיעורי מס שונים אטרקטיביים בהתייחס לשאר מדינות האיחוד האירופי.
חברות אשר התאגדו עובר לתחילת שנת 2002 ייהנו ממס חברות בשיעור 4.25% עד 31/12/2005, מיום ה 1/1/2006 ייהנו חברות אלה ממס חברות בשיעור 10%.
חברות אשר התאגדו החל מיום 1/1/2003 ייהנו ממס חברות בשיעור 10%
חברות אשר התאגדו במהלך שנת 2002 ייהנו משיעור מס של 4.25% בגין הכנסותיהן בשנת המס 2002 והחל מיום ה 1/1/2003 ייהנו חברות אלה משיעור מס של 10%.
כאן המקום לציין כי שיעור המס על דיבידנדים או תמלוגים או הכנסות מריבית הוא 0%.
הזדמנויות:
קפריסין יכולה להוות "גשר" עבור חברות ישראליות, חברות ישראליות המעונינות לייצא מתוצרתן למדינות עמן אין לישראל קשרי מסחר סדירים או רשמיים נתקלות לעיתים בקשיים הנובעים מזהותן הישראלית.
חברות המעונינות לייצא מתוצרתן למדינות האיחוד האירופי נתקלות לעיתים בחסמי כניסה הנובעים מהיותן חברות המאוגדות מחוץ לאיחוד האירופי וזאת על אף הסכמי סחר בין ישראל ובין האיחוד האירופי.
חברות המעונינות לשווק סחורתן באמצעות מכרזים נתקלות לעיתים במכרזים אשר מעניקים עדיפות למדינות האיחוד.
כאן המקום לציין את חשיבותו הרבה של השוק האירופי אליו ייצאה ישראל בשנת
2002 כ 7,300 מליון $ ברוטו. מתוך סך יצוא של 29,5513 מליון $.
זאת לעומת 3,406 מליון $ ברוטו בחודשים 01 – 05 בשנת 2003.
תכניות למימון מו"פ אשר נועדו לקידום פרוייקטים בתחום האיחוד האירופי, או לחילופין נועדו לעודד שיתופי פעולה של מדינות אשר מושבן מחוץ לאיחוד האירופי עם מדינות אשר מושבן במדינות חברות האיחוד האירופי יעניקו הטבות ומענקי מחקר לפי קריטריונים אשר חלקם נועדו לקידום מטרות אשר למיטב שיפוטו של מעניק ההטבה הם שיקולים ראויים.
חלק משיקולים כאמור, הם שיקולים של מדיניות: דוגמת עידוד שיתופי פעולה של מדינות בעלות יתרון יחסי בתחומי מחקר ומדע מסוימים עם מצטרפות חדשות לאיחוד האירופי.
זאת על מנת להקטין פערים אשר הם בעוכריו של תהליך האיחוד.
כך זוכות חברות אשר רשומות בקפריסין או קשורות עמה ביתרונות והטבות גם בסיוע למחקר.
קפריסין מהווה שער למדינות מזרח אירופה, הן בשל אמנות למניעת כפל מס עם כ 40 מדינות (לדוגמה: רוסיה, סלובקיה, צ'כיה בולגריה, רומניה, פולין, הונגריה ועוד) עם סעיפים מאוד אטרקטיבים לתכנון מס ובין בשל תאגידים רב לאומיים המשתמשים בחברה האם הקפריסאית לצורך הוצאת רווחים ממדינות מזרח אירופה (בשל אחוזי המס הנמוכים).
כאן המקום לציין כי באפשרותן של חברות ופרטים לנצל את האמנות למניעת כפל מס אשר נחתמו בין ארה"ב וקנדה לבין קפריסין.
שילוב האמור לעיל ביחד עם מיסוי חברות זרות בשיעור נמוך מהווה כלי רב עוצמה לצורך תכנון מס לחברות הפועלות בשווקים הרלוונטיים.
יפים לכך דברי הבנק המרכזי של קפריסין:
"The existence of these treaties, combined with the low tax paid
by international business enterprises, as well as their beneficial owners and expatriate
employees, offer significant possibilities for international tax planning through Cyprus."
מאחר וקפריסין רגילה בהתנהלותן של חברות זרות בתחומה, מערכת הבנקאות מורגלת בצרכיה הייחודים של קהיליית העסקים, החל מבנקאות מקצועית וייחודית לקהילה זו וכלה בשמירת סודיות קפדנית ע"י המערכת הבנקאית כולה.
מספר חברות ישראליות דוגמת חברות תכנה (אשר המפורסמת בהן היא אמדוקס) וחברות נוספות אשר הקימו שלוחות \ חברות בנות / מרכזים לוגיסטיים בקפריסין.
מעברם של עובדים בחברות HIGH TECH עם משפחותיהם לחו"ל הווה מאז ומתמיד מרכיב עלות משמעותי ביחד עם בעיות של מרחק מן המשפחה והחברים.
קפריסין מרוחקת 40 דקות טיסה מישראל בלבד, עובדה המקלה על התא המשפחתי כולו את המעבר ומהווה גורם כבד משקל בשיקוליה של החברה בטרם תשלח את העובד על משפחתו לחו"ל.
השליטה והניהול בחברה בת או שלוחה הממוקמת 40 דקות בלבד מהנהלת החברה השוכנת בישראל מהווה גורם כבד משקל כאשר באים לבחון כדאיות פתיחתו של סניף או מרכז לוגיסטי אשר כל מטרתו היא להקל או לאפשר גישה למכרזים או מדינות אשר סגורים בפני החברה הישראלית.
מערכת המשפט המבוססת על הדין הבריטי אשר אינו זר כלל ועיקר למשפטנים ישראלים כמוה גם הפרקטיקה החשבונאית והבנקאית הנוהגת.
חיי המסחר הבנקאות ושאר שירותים עסקיים מתנהלים בשפה האנגלית עובדה אשר מקלה אף היא על מנהלי החברות ואנשי העסקים הישראלים.
נאמנויות:
כלי עיקרי (במיוחד לאחר יישום הרפורמה במס) הוא הנאמנות.
נאמנויות הרשומות בבנק המרכזי בקפריסין נהנות מפטור מלא ממס, לרבות רווחי הון או כל הכנסה אחרת.
מגבלה על המרות והעברות מט"ח אינה קיימת. הנאמנות יכולה להתקיים 100 שנים, תוך אפשרות להעביר אותה לכל מקום אשר אליו חפץ הנהנה להעבירה.
מקים הנאמנות והנהנים זוכים ליהנות מחסיון מוחלט עפ"י דין.
מפרסום רשמי של מאמר אשר נכתב ע"י CENTRAL BANK OF CYPRUS ושמו:
A GUIDE TO PROSPECTIVE APPLICANTS ON THE ESTABLISHMENT OF INTERNATIONAL TRUSTEE SERVICES ("COMPANIES ITCs")
נכתב:
"The Law contains provisions for confidentiality. Such duty is imposed by the Law on trustees, who may not disclose information about the trust to outside parties. No registration of the trust with any authority is necessary."
בניגוד לדעות רווחות, עלויות ההקמה והתפעול של נאמנות נמוכים: עלות הקמת נאמנות ממוצעת מסתכמת בכ 2500 $ ועלות "תפעול" שנתית מסתכמת אף היא בכ 2600 $.
סיכום:
מהאמור לעיל ניתן בהחלט להסיק כי הקמת שלוחה או משרד באירופה הנם במקרים רבים צורך קיומי לחברה ישראלית המעונינת לייצא את תוצרתה או שירותיה לאירופה או למדינות עמן אין לישראל קשרי מסחר סדירים, במקרים רבים מדובר בתנאי הכרחי, גם אם אינו מעוגן בתקנה או בחוק כלשהו, על מנת לפתוח דלתות רלוונטיות בשווקי היעד.
במקרים רבים ניתן להסתפק ברישום חברה אירופית ובמקרים אחרים יש והחברה תזקק להקמת ישות הכוללת נוכחות פיזית.
